ביקור בחוף אמלפי החזיק מקום בראש רשימת הדליים שלי במשך זמן רב. הפעם הראשונה שגיליתי את קיומו של פוזיטנו הייתה במהלך פגישת פינטרסט, כשניסיתי להרוג זמן במהלך שיעור משעמם בבית ספר לאחיות, שם ראיתי תמונה של אחד המקומות היפים ביותר שראיתי. אני חייב ללכת לכאן, חשבתי לעצמי כשהצמדתי אותו ל- בּוּלמוּס נְסִיעוֹת חלק בפינטרסט שלי, משתוקק ליום שאולי יתמזל מזלי לבקר ביופי של צד הצוק.
לא ידעתי שיעברו רק כמה שנים קצרות עד שתמונת פוזיטנו המושלמת תעבור ממני בּוּלמוּס נְסִיעוֹת הדף שלי מקומות שהייתי בהם עמוד. אני עשיתי את זה. ביקרתי באחד המקומות היפים בעולם ונפלתי חזק. אני מאוהב. פוזיטנו עמד בכל היופי המובנה שדמיינתי במוחי והוא אחד המקומות האהובים עליי שהייתי בהם אי פעם.
ביקור בחוף אמלפי החזיק מקום בראש רשימת הדליים שלי במשך זמן רב. הפעם הראשונה שגיליתי את קיומו של פוזיטנו הייתה במהלך פגישת פינטרסט, כשניסיתי להרוג זמן במהלך שיעור משעמם בבית ספר לאחיות, שם ראיתי תמונה של אחד המקומות היפים ביותר שראיתי. אני חייב ללכת לכאן, חשבתי לעצמי כשהצמדתי אותו ל- בּוּלמוּס נְסִיעוֹת חלק בפינטרסט שלי, משתוקק ליום שאולי יתמזל מזלי לבקר ביופי של צד הצוק.
לא ידעתי שיעברו רק כמה שנים קצרות עד שתמונת פוזיטנו המושלמת תעבור ממניבּוּלמוּס נְסִיעוֹתהדף שלימקומות שהייתי בהםעמוד. אני עשיתי את זה. ביקרתי באחד המקומות היפים בעולם ונפלתי חזק. אני מאוהב. פוזיטנו עמד בכל היופי המובנה שדמיינתי במוחי והוא אחד המקומות האהובים עליי שהייתי בהם אי פעם.
למרבה הצער, הביקור שלי בפוזיטנו היה קצר מועד כפי שתכננתי רק יום אחד בגן העדן הקטן והמושלם הזה. בלי לדעת מתי או אם תהיה לי אי פעם הזדמנות לחזור לחוף אמלפי, תכננתי לראות כמה שיותר. רציתי לטעום כמה שיותר עיירות וכפרים. אני לא מתחרט על זה בכלל כי הצלחתי לראות כל כך הרבה אבל הלוואי שהיה לי קצת זמן נוסף לאהבה החדשה שלי.
בידיעה שיש לי רק יום אחד לחוות את פוזיטנו, תכנון היה הכרח. היינו צריכים להגיע מוקדם ולצאת מאוחר ולעשות כמה שאפשר. למדתי את מסלולי האוטובוסים וזמני האוטובוס, חיפשתי בבלוגים וב-Trip Advisor דברים לראות ומקומות לאכול והמצאתי תוכנית.
שלב 1: קחו את האוטובוס המוקדם של Sita.
השהות בסנט'אגטה (מרחק קצר מסורנטו) איפשרה תחבורה קלה גם לסורנטו / נאפולי וגם לחוף אמלפי. היה לי מזל כשהגעתי ל המלון שלי וגיליתי שתחנת האוטובוס של סיטה נמצאת ממש מחוץ למלון שלי. הצלחתי. זה היה במסלול הישיר לפוזיטנו ופנינות חוף אחרות. להבין את זמני האוטובוסים היה סיפור אחר. הניסיון להבין באילו ימים ושעות האוטובוס יגיע (אם הוא אכן יופיע) היה די מלחיץ אבל בר ביצוע. האוטובוס המוקדם ביותר של יום שני יצא בשעה 0850, אז יצאתי לנסיעה פחות נוחה באוטובוס.
שלב 2: צאו לחוף הים וקבלו את היופי
אף פעם לא ממש הצלחתי לתפוס את תחנות האוטובוס בכביש המהיר המתפתל של חוף אמלפי ולא היה לי שמץ של מושג היכן האוטובוס אמור לעצור/לאסוף. ככל שפוזיטנו התקרב יותר ויותר ניחשתי ויצאתי עם עוד כמה אנשים באזור שקט לכאורה בעיר. כשראיתי שרוב האנשים נשארו באוטובוס הבנתי שירדתי תחנה אחת מוקדם יותר ממה שתכננתי במקור. כששוטטתי בחלק היותר מגורים של העיר עשיתי את דרכי אל החוף, עצרתי ללטף חתולים ולצלם תמונות ולצלם בבוקר.
שלב 3: קחו סירה למסעדה לצד החוף
אחרי שירדתי לחוף וצילמתי את התמונות שלי, עליתי על סירה לקחת אותי אליה מאדולפו, מסעדה קטנה וכפרית לצד החוף במרחק של 10 דקות שיט בסירה מהמזח הראשי של פוזיטנו. לא יכולתי לבקש דרך טובה יותר לבלות אחר צהריים מאשר בחוף הקטן הזה. חטפתי כיסא חוף, שחיתי, אכלתי והתרווחתי כל אחר הצהריים. האוכל שם מדהים ואני ממליץ עליו לכולם, בין אם יש לכם יום אחד או שבוע אחד, זה חובה.
שלב 4: לשוטט
לאחר ביליתי כמה שעות בדה אדולפו עשיתי את דרכי חזרה על הסירה וחזרה לפוזיטנו כדי לשוטט בחנויות ולחטוף קצת ג'לאטו. השבילים עמוסים בחנויות קרמיקה, יצרני סנדלים ובגדי פשתן. הלכתי על אחד הכבישים הראשיים ועליתי במעלה הצוק בדרך לנסות למצוא נוף טוב. בזיעה, מצאתי את זה קרוב מלון לה סירנוזה.
שלב 5: קחו אותו למעלה לארוחת ערב שקיעה
במהלך המחקר שלי מצאתי מסעדה שנשמעת נהדרת, הטגליאטה, WAYYY בראש העיירה לארוחת ערב שקיעה. למרבה המזל המסעדה סיפקה הסעות חינם ממרכז פוזיטנו וממנו. אספנו עוד כמה בדרך לפני שהגענו למסעדה קטנה וחמודה השוכנת גבוה בצוקים. המסעדה היא הפעלה משפחתית ומספקת רק תפריט של 35 יורו עם יין ללא הגבלה. התפריט מורכב מכל העונה וכלל שני סבבי מנות ראשונות, מנת פסטה, מנת בשר, סלטים וקינוחים. כל כך הרבה דברים. הייתי ממולא. האוכל היה נהדר, לא הכי טוב שאי פעם אכלתי, אבל עדיין טעים. מה שלא היה צפוי היה שארוחת הערב כללה בידור של אישה ששרה שירים איטלקיים ידועים, שלימים פרצה טמבורינים וכלי נגינה אחרים והעבירה אותם לבאי המסעדה. ארבע שעות לאחר מכן, ארוחת הערב הסתיימה והשאטל החזיר אותנו לתחנת האוטובוס בזמן לאוטובוס האחרון חזרה למלון. בעוד ארוחת הערב הייתה קצת גבינה ומאוד תיירותית, זה היה מאוד כיף.
למרות שהזמן שלי היה קצר בפוזיטנו, זה היה אחד הימים האהובים עלי בחודש שלם באירופה. כבר חולם בהקיץ על החזרה שלי!
